הריבית ירדה ל-3.25%: האינפלציה התמתנה, אי הוודאות נותרה גבוהה

בנק ישראל החליט ב-1 בספטמבר 2026 להפחית את הריבית ב-0.25% ולהעמידה על 3.25%. לפי דיווח מערכת PassportNews, החלטת הוועדה המוניטרית התקבלה כשברקע התמתנות האינפלציה בחודשים האחרונים ונתוני צמיחה המחייבים הבחנה בין התאוששות בפעילות לבין עוצמתה לאחר ניכוי פעילות של חברות ישראליות בחו״ל. לצד אלה, בנק ישראל ממשיך להדגיש את אי הוודאות הגיאופוליטית הגבוהה. הנתונים המובאים בדיווח אינם מציגים תמונה אחידה בכל חלקי המשק: האינפלציה נמצאת מתחת למרכז תחום היעד, שוק העבודה עדיין הדוק, ובשוק הדיור נרשמת עלייה חודשית מתונה במחירים לצד ירידה במבט שנתי. אלה הנתונים המרכזיים שברקע ההחלטה, בעוד שבהודעת הבנק אין התחייבות לכיוון מסוים של הריבית בהחלטות הבאות. האינפלציה במרכז התמונה על פי נתוני בנק ישראל, שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמד ביולי על 1.5%. נתון זה נמוך ממרכז תחום היעד. במקביל, הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה נותרו בסביבת מרכז היעד. ההתמתנות שנרשמה בחודשים האחרונים היא הרקע שהוצג להפחתת הריבית, אך הנתון על הציפיות מתייחס לתקופה אחרת מזו שנמדדת באינפלציה בפועל. רקע כללי: אינפלציה שנתית מתארת את השינוי ברמת המחירים לאורך תקופה שכבר חלפה, ואילו ציפיות לאינפלציה משקפות הערכות ביחס לעתיד. משום כך, שני המדדים אינם חלופיים זה לזה. שיעור אינפלציה נמוך יותר פירושו קצב התייקרות מתון יותר, ולא בהכרח ירידה ברמת המחירים. ההבחנה הזאת חשובה בקריאת הודעות ריבית, שבהן נתוני העבר מוצגים לצד הערכות הנוגעות להמשך. גם ההתייחסות למרכז תחום היעד מספקת נקודת השוואה, ולא רק מספר בודד. במקרה הנוכחי, הנתון שנמדד ביולי והציפיות לשנה קדימה ממוקמים באופן שונה ביחס לאותה נקודה: האינפלציה בפועל מתחתיה, והציפיות בסביבתה. אין בדיווח פירוט נוסף על רכיבי האינפלציה או על תרומתו של כל רכיב להתמתנות. צמיחה עם הסתייגות נתוני החשבונאות הלאומית שעליהם הצביע בנק ישראל מלמדים על צמיחה גבוהה ברבעון השני של 2026. התוצר היה גבוה ב-6.2% לעומת הרבעון הרביעי של 2025. לצד הנתון הזה, הבנק הבהיר כי חלק מהתמונה משקף התאוששות מהפגיעה בפעילות הכלכלית ברבעון הראשון, על רקע מבצע "שאגת הארי". הבנק הציג הסתייגות נוספת בנוגע להרכב הפעילות: כאשר מנכים את פעילותן של חברות ישראליות בחו״ל, מתקבלת תמונה של פעילות מתונה יותר. לכן, בקריאת נתון התוצר חשוב לשמור גם על תקופת ההשוואה המדויקת וגם על ההבחנה שהציג הבנק. העלייה של 6.2% מתייחסת להשוואה לרבעון הרביעי של 2025, ולא להשוואה לרבעון המקביל אשתקד. רקע כללי: נתון צמיחה לאחר תקופה של פגיעה בפעילות עשוי לכלול חזרה של פעילות שנחלשה קודם לכן. כדי להבין אותו, נהוג לבחון גם את נקודת המוצא וגם את הרכב התוצר. נתון מצרפי יכול להציג התרחבות, בעוד שבחינה של חלק מהפעילויות הכלולות בו תציג קצב מתון יותר. זו הבחנה מושגית, שאינה כשלעצמה תחזית לצמיחת המשק בהמשך. השכר ושוק העבודה לפי הודעת בנק ישראל, שוק העבודה מוסיף להיות הדוק. השכר במגזר העסקי ללא הייטק עלה ב-5.4% בחודשים מרץ עד מאי לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לצד עליית השכר, נרשמה עלייה קלה בשיעורי ההשתתפות ובאבטלה הרחבה. הנתונים הללו מוצגים יחד כחלק מתמונת התעסוקה, ללא פירוט נוסף של שיעורי השינוי בשני המדדים האחרונים. יש חשיבות להגדרת האוכלוסייה שאליה מתייחס נתון השכר: מדובר במגזר העסקי ללא הייטק, ולא בנתון המתאר בהכרח את כלל העובדים במשק. גם חלון הזמן מוגדר — מרץ עד מאי מול התקופה המקבילה אשתקד. שמירה על ההבחנות האלה מאפשרת לקרוא את הנתון בלי להרחיב אותו מעבר למה שנמסר בהודעת הבנק. רקע כללי: שיעור ההשתתפות ושיעורי האבטלה בוחנים היבטים שונים של שוק העבודה. השתתפות עוסקת בהיקף ההשתייכות לכוח העבודה, ואבטלה מתייחסת למצבם של מי שאינם מועסקים לפי הגדרת המדד. לפיכך, תנועה באותו כיוון בשני המדדים אינה בהכרח סתירה, ואינה מספקת לבדה הסבר מלא לשינויים בתעסוקה. הדיור: חודשיים מול שנה בשוק הדיור, מלאי הדירות שנותרו למכירה נשאר גבוה ויציב. בחודשים מאי ויוני נרשמה עלייה מתונה במספר העסקאות, בעיקר בדירות חדשות. במקביל, מחירי הדירות עלו ב-0.1% באותם חודשים, ואילו ב-12 החודשים האחרונים נרשמה ירידה של 1.5%. כך, נתוני העסקאות, המלאי והמחירים מציגים כל אחד היבט אחר של מצב השוק. רקע כללי: שינוי במחירים לאורך חודשיים ושינוי לאורך שנה אינם חייבים להיות באותו כיוון. עלייה בתקופה קצרה יכולה להתקיים לצד ירידה מצטברת בתקופה ארוכה יותר. גם מספר העסקאות ומלאי הדירות אינם מדדים זהים: הראשון מתאר פעילות שבוצעה, והשני את הדירות שנותרו למכירה. אין בנתונים האלה לבדם בסיס לקבוע לאן ינועו המחירים בהמשך. הסיכון וההחלטה הבאה בנק ישראל ציין כי אי הוודאות הגיאופוליטית עדיין גבוהה. עם זאת, בתקופה הנסקרת לא חל שינוי משמעותי בפרמיית הסיכון של ישראל, והיא נותרה קרובה לרמה ששררה לפני 7 באוקטובר. גם שער החליפין של השקל לא השתנה באופן משמעותי. ההודעה מציגה אפוא יציבות יחסית בשני המדדים האלה, לצד ההדגשה שאי הוודאות לא נעלמה. לפי הבנק, המדיניות המוניטרית ממשיכה להתמקד ביציבות המחירים, בתמיכה בפעילות הכלכלית וביציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, פעילות המשק, אי הוודאות הגיאופוליטית וההתפתחויות הפיסקליות. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה צפויה להתפרסם ב-21 באוקטובר 2026. עד אז, הפחתת הריבית הנוכחית היא ההחלטה שנמסרה; ההמשך נותר תלוי בהתפתחויות שהבנק מנה.