עיכוב בתרופות חדשות וצמצום פעילות: האזהרה של פארמה ישראל

הבאת תרופות חדשות לישראל, נוכחותן של חברות תרופות ותקציבי המחקר עומדים במוקד אזהרה מפני משבר בענף. לפי ישראל היום on MSN, לצד משבר מתפתח בהגעת תרופות חדשות, ניכרות מגמות של עזיבת חברות תרופות וצמצום תקציבי מחקר. מדובר בשלושה היבטים נפרדים של פעילות הענף, שהדיווח מציב זה לצד זה, בלי לפרט את היקפם. את האזהרה משמיע קובי צורף, מנכ"ל פארמה ישראל, המאגד 21 חברות תרופות רב-לאומיות. צורף מפנה ביקורת כלפי התנהלות המדינה ואומר: "המדינה נוקטת מדיניות של בת יענה". זו עמדתו ביחס למגמות המתוארות; המידע הזמין אינו כולל פירוט של צעדי מדיניות מסוימים שאליהם הוא מתייחס, או תגובה מטעם המדינה. שלושה מוקדים, תמונה שעדיין חסרים בה פרטים המוקד הראשון בדיווח הוא המשבר המתפתח בהבאת תרופות חדשות לישראל. אין במידע הזמין שמות של תרופות, תחומים רפואיים או לוחות זמנים, ולכן אי אפשר לקבוע אילו טיפולים מתעכבים, כמה זמן נמשך העיכוב או מה היקף התופעה. האזהרה נוגעת לעצם המגמה, ולא מוצגת לצדה תמונה כמותית המאפשרת למדוד אותה. המוקד השני הוא עזיבת חברות תרופות. גם כאן לא נמסרו שמות החברות, מספרן או פרטי הפעילות שהופסקה או הצטמצמה. חשוב להבחין בין הנתון על 21 חברות התרופות הרב-לאומיות שמאגד פארמה ישראל לבין הדיווח על העזיבה: אין במידע בסיס לקבוע כמה מהחברות האלה, אם בכלל, כלולות במגמה המתוארת. מספר החברות בארגון אינו נתון על מספר החברות העוזבות. המוקד השלישי הוא צמצום תקציבי המחקר. הדיווח אינו מציין את סכומי התקציבים, את שיעור ההפחתה או את התקופה שאליה היא מתייחסת. הוא גם אינו מפרט אילו מסגרות מחקר מושפעות. לפיכך, ניתן לתאר את הצמצום כחלק מהאזהרה שהובאה, אך לא לכמת את משמעותו הכספית או לייחס אותו לפרויקט מסוים. ההבחנה בין המוקדים חשובה גם לקריאת התמונה הכוללת. הצגת עיכובים בתרופות, עזיבת חברות וצמצום מחקר באותו דיווח אינה מוכיחה כשלעצמה מהו הקשר הסיבתי ביניהם. המידע אינו קובע אם אחד התהליכים הוביל לאחר, או אם יש להם גורם משותף. גם אין בו בסיס לתחזית לגבי המשך הפעילות בישראל. רקע כללי: הגעה לשוק אינה שלב יחיד כרקע כללי בלבד, ולא כתיאור של המקרים שעליהם מתריע צורף, הדרך של תרופה חדשה אל המטופלים כוללת היבטים רפואיים, רגולטוריים ומסחריים. רישום תרופה, שיווקה, מימונה והאפשרות לקבל אותה בפועל הם מושגים שונים. לכן, המונח עיכוב בהבאת תרופות אינו מלמד לבדו באיזה שלב נוצר הקושי. כדי להבין אירוע מסוים נדרש פירוט שאינו מופיע במידע הזמין כאן. גם נוכחות של חברת תרופות במדינה ופעילות מחקר אינן אותו דבר. כרקע כללי, חברה עשויה לקיים סוגים שונים של פעילות, והמונח צמצום דורש הגדרה: מה השתנה, באיזו מסגרת ובאיזה פרק זמן. אין בכך קביעה על חברה כלשהי בישראל, אלא הסבר מדוע דיווח על שינוי בפעילות אינו מאפשר לבדו להסיק מה קרה בכל אחד מחלקי העסק. בדומה לכך, תקציב מחקר הוא מדד למשאבים המוקצים לפעילות, אך נתון על ירידה בו זקוק לנקודת השוואה כדי לקבל משמעות כמותית. סכום, תקופה והיקף הפעילות הנכללת בחישוב מאפשרים להבחין בין שינויים שונים. פרטים כאלה לא נמסרו כאן, ולכן אין מקום להשלים אותם באמצעות הערכות. ביקורת חריפה, ללא אומדן להיקף המשבר במישור הפרשני, האמירה של צורף ממקדת את האזהרה לא רק במצב הענף, אלא גם באופן שבו המדינה מתייחסת אליו. עם זאת, יש להפריד בין הביקורת שהוא משמיע לבין קביעה עובדתית בדבר אחריות המדינה לכל אחת מהמגמות. המידע הזמין אינו מציג תשתית לקביעה כזאת. התמונה העולה מהדיווח היא אפוא אזהרה ענפית ממוקדת: קושי בהבאת תרופות חדשות לישראל, עזיבת חברות וצמצום תקציבי מחקר. עוצמת הביקורת ברורה, אך ממדי התהליכים, הגורמים להם והשלכותיהם המעשיות אינם מפורטים. אלה הגבולות שבתוכם אפשר להציג את המשבר המתפתח, בלי להפוך התרעה לתמונת מצב מלאה שטרם הוצגה.