עיכובים בתרופות חדשות וצמצום פעילות: האזהרה של מנכ"ל פארמה ישראל

הבאת תרופות חדשות לישראל עומדת במרכז אזהרה מפני משבר מתפתח בענף התרופות. לפי ישראל היום on MSN, הקושי בקידום הגעתן של תרופות מלווה גם בעזיבת חברות תרופות ובצמצום תקציבי מחקר. אלה שלוש המגמות המוצגות בדיווח, המציב זו לצד זו את שאלת זמינותם של טיפולים חדשים ואת היקף הפעילות העסקית והמחקרית של החברות בישראל. את הביקורת משמיע קובי צורף, מנכ"ל פארמה ישראל, המאגד 21 חברות תרופות רב-לאומיות. "המדינה נוקטת מדיניות של בת יענה", הוא מתריע. הדברים מבטאים את הערכתו להתנהלות המדינה לנוכח המגמות בענף; אין בדיווח הזמין פירוט של החלטות ממשלתיות מסוימות שאליהן מכוונת הביקורת או של צעדים שהוא מבקש לקדם. שלוש מגמות, בלי תמונה כמותית מלאה המידע שפורסם מצביע על עיכובים בהבאת תרופות חדשות, אך אינו מפרט אילו תרופות מתעכבות, לאילו מחלות הן מיועדות או כמה זמן נמשכים העיכובים. בהתאם לכך, אין בו בסיס לקביעה בדבר מספר המטופלים המושפעים, היקף הפגיעה בנגישות לטיפול או מידת הדחיפות של כל מקרה. האזהרה היא מפני מגמה, ולא תיאור מפורט של עיכוב בתרופה מסוימת. גם עזיבת חברות התרופות מוזכרת ללא שמות החברות, מועדי העזיבה או היקפי הפעילות שנגרעו. הנתון שלפיו פארמה ישראל מאגד 21 חברות תרופות רב-לאומיות מתאר את הארגון שבראשו עומד צורף; הוא אינו מספר החברות שעזבו. אין במידע הזמין חלוקה בין החברות החברות בארגון לבין אלה שהדיווח מתייחס לעזיבתן. המגמה השלישית היא צמצום תקציבי מחקר. גם כאן לא נמסרו סכומים, שיעורי קיצוץ או פרטים על תוכניות מחקר מסוימות. לכן, אפשר לתאר את כיוון השינוי שעליו מתריע הדיווח, אך לא לכמת אותו או לקבוע אילו תחומי מחקר נפגעו. אין גם פירוט שמאפשר לייחס את צמצום התקציבים לחברה מסוימת. ההבחנות האלה חשובות להבנת האזהרה: הדיווח מציג כמה התפתחויות שליליות באותו ענף, אך אינו מספק תשתית לקביעה שאחת מהן גרמה לאחרת. עיכוב בהבאת תרופה, עזיבה של חברה והקטנת תקציב מחקר הם תהליכים שונים. הצגתם יחד מחדדת את זווית המשבר, בלי להוכיח קשר סיבתי מסוים ביניהם. רקע כללי: בין הגעת תרופה לפעילות מחקרית כרקע כללי בלבד, הבאת תרופה חדשה לשוק ופעילות מחקרית הן חוליות שונות בעולם התרופות. שאלת הגעתה של תרופה עוסקת באפשרות להעמיד טיפול חדש לרשות מערכת הבריאות והמטופלים. שאלת תקציבי המחקר עוסקת במשאבים המופנים לבחינת טיפולים ולפיתוח ידע. אין לראות בהסבר הכללי הזה מידע על התרופות או על המחקרים שאליהם מתייחס הדיווח. באופן דומה, נוכחות עסקית של חברת תרופות במדינה אינה מושג זהה לזמינות של כל אחת מהתרופות שלה. כדי להבין את משמעותו של שינוי בפעילות נדרשים פרטים על אופי השינוי ועל המוצרים והשירותים הנוגעים אליו. ללא פרטים כאלה, אין להסיק מעצם האזכור של עזיבת חברות שכל תרופותיהן חדלו להגיע לישראל, או שעיכוב בתרופה מעיד בהכרח על עזיבת החברה המפתחת אותה. גם המונח צמצום תקציבי מחקר דורש, ברמה הכללית, נקודת השוואה: מה היה התקציב, מהו התקציב לאחר השינוי ומה נכלל בו. נתונים כאלה מאפשרים להבחין בין עצם קיומו של צמצום לבין היקפו ומשמעותו. הם אינם מופיעים במידע הזמין, ולכן אין מקום להצמיד לאזהרה אומדן כספי או הערכה בדבר מספר המחקרים שיושפעו. הביקורת והגבולות של המידע במרכז הדיווח נותרת אפוא התרעתו של צורף על התפתחויות בהבאת תרופות חדשות ובפעילות חברות התרופות בישראל. האמירה על "מדיניות של בת יענה" היא ביקורתו על המדינה, ולא ממצא עצמאי המפרט כיצד התקבלו החלטות או מה היו תוצאותיהן. במידע הזמין לא נכללת תגובת המדינה לטענה זו. התמונה המוצגת היא של משבר מתפתח, אך גבולותיה ברורים: לא נמסרו רשימת תרופות, שמות חברות שעזבו או נתוני תקציב. האזהרה מחברת בין נגישות לחידושים רפואיים לבין צמצום הנוכחות העסקית והמחקרית בענף. היקף התופעות, קצב התפתחותן והקשרים ביניהן נותרים ללא פירוט בדיווח הזמין.