המסלול העקיף של הכסף האיראני: כ־9 מיליארד דולר עברו דרך בנקים בארה״ב

כ־9 מיליארד דולר בפעילות שנחשדה כקשורה ל״בנקאות הצללים״ האיראנית עברו בשנת 2024 דרך חשבונות קורספונדנט בבנקים בארצות הברית. הנתון, שפרסמה FinCEN, היחידה למאבק בפשיעה פיננסית במשרד האוצר האמריקני, מציב אתגר בפני הניסיון המחודש של ממשל דונלד טראמפ לבודד את טהרן: רשתות המזוהות עם איראן מצליחות להשתמש בתשתית הדולרית האמריקנית, אף שהגישה הישירה שלהן אליה חסומה בסנקציות. ([fincen.gov](https://www.fincen.gov/news/news-releases/fincen-identifies-9-billion-iranian-shadow-banking-activity-2024?utm_source=openai)) חשוב להבחין בין מועד הפעילות לבין צעדי האכיפה הנוכחיים. הניתוח פורסם ב־23 באוקטובר 2025 ומתייחס לעסקאות שבוצעו ב־2024, לפני שטראמפ הכריז בפברואר 2025 על חידוש מדיניות הלחץ המרבי. לכן, אין מדובר במדידה של תוצאות הקמפיין החדש שהושק באוגוסט 2026, אלא בתמונה של התשתית הפיננסית שאותה מנסה כעת וושינגטון לפרק. גם ההגדרה הרשמית מסויגת: זו פעילות בעלת זיקה אפשרית לרשתות איראניות, ולא קביעה שכל עסקה הייתה הפרת סנקציות מוכחת. ([fincen.gov](https://www.fincen.gov/news/news-releases/fincen-identifies-9-billion-iranian-shadow-banking-activity-2024?utm_source=openai)) ### הדולר מגיע דרך מתווכים במרכז המנגנון נמצאים חשבונות קורספונדנט — חשבונות שבאמצעותם בנקים מספקים שירותים לבנקים אחרים. בנק זר שאין לו תשתית עצמאית לסליקת דולרים יכול להשתמש בחשבון בבנק אמריקני כדי לקבל ולהעביר תשלומים עבור לקוחותיו. זהו שירות בסיסי במסחר הבינלאומי, אך הוא יוצר מרחק בין המוסד שסולק את התשלום בארצות הברית לבין החברה או האדם שעומדים מאחוריו. ככל ששרשרת הגופים ארוכה יותר, כך קשה יותר לזהות את הזיקה הסופית של הכסף. ([ynet.co.il](https://www.ynet.co.il/economy/article/r1dnrjcdgx)) לפי הרשויות האמריקניות, רשתות איראניות מנצלות את המרחק הזה באמצעות חלפנים באיראן וחברות הרשומות במדינות אחרות. במקום להציג לקוח איראני ישירות לבנק אמריקני, הן נעזרות בחברות זרות ובבנקים מקומיים המחוברים למערכת הדולרית. מוקדים מרכזיים של הפעילות הם איחוד האמירויות, הונג קונג וסינגפור. החברות בשרשרת עשויות להיראות כסוחרות בנפט, כחברות ספנות, כגופי השקעה או כספקיות טכנולוגיה; חלק מהצדדים האחרים לעסקאות עשויים כלל לא לדעת על הקשר האיראני. ([fincen.gov](https://www.fincen.gov/news/news-releases/fincen-identifies-9-billion-iranian-shadow-banking-activity-2024?utm_source=openai)) הניתוח של FinCEN מציג גם שימוש בחשבונות בבנקים אמריקניים מעבר לסליקה הקורספונדנטית. בין היתר, זוהו שתי חברות זרות שהעבירו יחד כ־534 מיליון דולר מחשבונות בארצות הברית לגופים הקשורים לאיראן. בדוגמה נוספת תוארה חברת נפט מסינגפור שהעבירה, מינואר עד נובמבר 2024, כ־500 מיליון דולר מחשבון במוסד פיננסי אמריקני לחברת נפט באמירויות, שהוגדרה בהמשך בידי הרשויות כחברת חזית איראנית. ([fincen.gov](https://www.fincen.gov/system/files/2025-10/FTA-Iranian-Shadow-Banking.pdf)) ### השלוחה באמירויות במוקד המהלך הבולט בקמפיין הנוכחי נוגע לפעילות Banque Misr באיחוד האמירויות. ב־28 באוגוסט 2026 הציע משרד האוצר האמריקני לשלול מהשלוחה גישה לבנקאות קורספונדנטית בארצות הברית. לפי הערכת המשרד, בין ינואר 2024 ליוני 2026 היא עיבדה כ־1.8 מיליארד דולר עבור 103 חברות שעשויות להשתייך לרשתות בנקאות הצללים האיראניות. האוצר טען כי בין לקוחותיה נמצאו חברות חזית ששימשו לכאורה את משרד ההגנה האיראני ואת משמרות המהפכה לעקיפת סנקציות. ([home.treasury.gov](https://home.treasury.gov/news/press-releases/sb0617/?utm_source=openai)) זהו בשלב זה כלל מוצע, ולא הודעה על ניתוק שכבר הושלם. ההצעה תחול על פעילות הבנק באיחוד האמירויות בלבד, ולא על פעילות Banque Misr במדינות אחרות. היא נועדה לאסור על מוסדות אמריקניים לפתוח או לנהל עבור השלוחה חשבונות קורספונדנט, וכן לחייב אותם לנקוט צעדים סבירים כדי למנוע העברת עסקאות הקשורות אליה דרך חשבונות של בנקים זרים אחרים. כך מבקשת וושינגטון לחסום גם גישה עקיפה, ולא רק קשר בנקאי ישיר. ([home.treasury.gov](https://home.treasury.gov/news/press-releases/sb0617/?utm_source=openai)) לפי הדיווח, לשלוחה באמירויות היו חשבונות דולריים בשלושה בנקים אמריקניים ששמותיהם לא פורסמו בידי האוצר. באתר Banque Misr מופיעים ג׳יי.פי מורגן צ׳ייס וסיטיגרופ בין המוסדות שעימם הוא מקיים קשרי קורספונדנט, אך אין בכך זיהוי שלהם כשלושת הבנקים האמורים. שני הבנקים סירבו להגיב לוול סטריט ג׳ורנל. מצרים מסרה כי היא בקשר עם הרשויות האמריקניות, ו־Banque Misr הודיע שהוא פועל מול משרד האוצר ומכבד את המסגרות החוקיות והרגולטוריות הרלוונטיות. ([ynet.co.il](https://www.ynet.co.il/economy/article/r1dnrjcdgx)) ### מחשבונית מסחרית לרכש רגיש הכספים אינם קשורים רק להכנסות מנפט. FinCEN זיהתה ב־2024 עסקאות בהיקף של כ־413 מיליון דולר של חברות שעשויות לסייע לרכש איראני של טכנולוגיה הנתונה לפיקוח יצוא. הנתון מדגים מדוע המעקב אחרי התשלום חשוב לרשויות לא פחות מהמעקב אחרי הסחורה: חברת רכש הפועלת מחוץ לאיראן יכולה להיות חוליה המחברת בין מקור הכסף לבין ספק של ציוד מוגבל. ([fincen.gov](https://www.fincen.gov/system/files/2025-10/FTA-Iranian-Shadow-Banking.pdf)) דוגמה שפרסם וול סטריט ג׳ורנל ממחישה את הקושי. בחשבונית שהגיעה לעיתון תועדה הזמנה של חברה הנדסית איראנית מספק סיני: 150 אלף לוחות אלקטרוניים וחיישנים, בשווי 650 אלף דולר. המסמכים ציינו חשבון בנק בסין ושותף סליקה בארצות הברית, בעוד שהתשלום אמור היה להתבצע באמצעות Bank Tejarat האיראני, הנתון לסנקציות אמריקניות. לא ידוע אם העסקה הושלמה. חוקרים שצוטטו בעיתון הסבירו כי מסלול כזה היה מצריך בדרך כלל מתווך בעל גישה לבנק זר המחובר למערכת האמריקנית. ([ynet.co.il](https://www.ynet.co.il/economy/article/r1dnrjcdgx)) ### לחץ על הבנקים, בלי הוכחה לידיעה הצעדים משתלבים ב־Operation Economic Outcast, שהשיק הממשל ב־24 באוגוסט 2026. שר האוצר סקוט בסנט הציג יעד של ניתוק מקורות המימון הבינלאומיים של איראן, והזהיר כי גופים שיסייעו לה בהלבנת כספים יורחקו מהמערכת הדולרית. הקמפיין מרחיב גם את החשיפה לסנקציות משניות של מי שממשיכים לעשות עסקים עם המשטר האיראני, ומכוון במפורש למתווכים ולרשתות במדינות שלישיות. ([home.treasury.gov](https://home.treasury.gov/news/press-releases/sb0614?utm_source=openai)) עם זאת, מעבר כסף דרך בנק אמריקני אינו מוכיח שהבנק ידע על זיקתו לאיראן או שהפר סנקציות. הבנקים נדרשים לבצע בדיקות נאותות, לנטר פעילות חשודה ולדווח עליה. הקושי המעשי הוא להבחין בין תשלום מסחרי רגיל לבין עסקה שהוסוותה באמצעות כמה חברות ובנקים. איליין דזנסקי, בכירה לשעבר במשרד לביטחון המולדת, אמרה לוול סטריט ג׳ורנל כי איתור בנקאות הצללים קשה, אך המעקב אחר זרמי הכסף האיראניים אפשרי, והעריכה שהלחץ על הבנקים יגבר. ([ynet.co.il](https://www.ynet.co.il/economy/article/r1dnrjcdgx)) כאן נמצאת גם הדילמה של וושינגטון: מערכת הקורספונדנטים מספקת לרשויות אפשרות לראות תנועות חשודות, ובה בעת מעניקה להן מנוף לחץ על בנקים זרים. חסימה רחבה מדי עלולה לצמצם את המידע הזמין ולעודד מעבר לחלופות לדולר, ובהן היואן הסיני. האתגר של הקמפיין אינו אפוא רק לסגור חשבונות, אלא לנתק את הרשתות המוסוות בלי לאבד את יכולת המעקב שמספקת המערכת האמריקנית עצמה. ([ynet.co.il](https://www.ynet.co.il/economy/article/r1dnrjcdgx))